משחות וקרמי לחות לאקזמה, האם כדאי? מהם הסכנות ואיך נגמלים?

קרמי לחות לאקזמה ואטופיק דרמטיטיס

הדעה הרווחת בקרב הרופאים לגבי אקזמה כרונית ואטופיק דרמטיטיס היא שיש לשמור על העור לח תמיד- על מנת לשמור על שכבת ההגנה של העור, שכן עור יבש ופצוע הוא חדיר לאיריטנטים ואלרגנים, שכאשר הם חודרים לעור הם יוצרים גרד ותגובה דלקתית בעור. כמעט כל ביקור אצל רופא עור מסתיים במרשם של קרם לחות, שמן או משחה כלשהי, עם או בלי סטרואידים. גם בשוק החופשי צצו אין סוף חברות שמפתחות קרמי לחות, ומשחות טבעיות שמתיימרות לעזור לעור עם אקזמה.

מי שמתמודד עם אקזמה כרונית, אטופיק דרמטיטיס או TSW, יודע שעור אטופי עם אקזמה הוא לרוב פגוע ויבש, ולכן מתמודדי האקזמה הרבה פעמים מנסים משחות קרמים ושמנים רבים, והשימוש בהם נהפך ממש ליום-יומי ומתמשך לתקופות זמן ארוכות של שנים.

קרמי לחות ו TSW (תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים)

הדעה הרווחת לגבי קרמי לחות בקרב מתמודדי ה TSW היא שונה, רבים ממתמודדי ה TSW מדווחים על שיפור משמעותי במצבם דווקא בגלל הפסקת השימוש בקרמי לחות, משחות ושמנים למיניהם. הפסקת השימוש במריחת לחות על העור נקרא בקיצור MW (Moisture withdrawl).

Moisturiser Withdrawal (MW) הוא הפסקה מוחלטת של השימוש בכל סוגי הקרמים הלחותיים על העור. זהו פרוטוקול מקובל בקרב אנשים המתמודדים עם TSW (תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים), ונמצא כבעל תוצאות מבטיחות. אנשים שמיישמים את הפרוטוקול מדווחים על זמני החלמה מהירים יותר, פחות מחזורים של דלקות והפחתה בתופעת "עור הפיל" או"עור קשה".

עם זאת, האם זה באמת הכרחי להחלמה? התשובה היא… כן ולא. זהו נושא מורכב התלוי במספר גורמים, אותם אפרט בהמשך.

כיצד פועלים קרמי הלחות?

קרמים לחותיים נחלקים ל-3 סוגים עיקריים:

1. Humectants (לחותנים): תפקידם להוסיף לחות לשכבות העליונות של העור על ידי משיכת מים מהשכבות העמוקות של העור או מהסביבה (במידה ויש מספיק לחות באוויר). דוגמאות נפוצות: חומצה היאלורונית, גליצרין, אוריאה וכו'.

2. Occlusives (חומרים חוסמים): יוצרים שכבה פיזית על העור שמפחיתה או מונעת אידוי מים מהעור לאוויר. חומרים אלה אפקטיביים במיוחד כאשר הם נמרחים על עור לח או לאחר מקלחת. דוגמאות נפוצות: וזלין/פאראפין, שמן מינרלי, שעוות דבורים, חמאת שיאה וכו'.

3. Emollients (חומרים מרככים): מחליקים את פני העור על ידי מילוי הפערים בין התאים. בדרך כלל מבוססים על שמנים וליפידים שנמצאים בעור באופן טבעי. דוגמאות נפוצות: שמן ארגן, שמן רוז-היפ, שמן זרעי ענבים וכו'.

חומר אחד יכול לפעול כסוג מסוים של קרם לחות או לשמש כשילוב של כמה סוגים. לדוגמה, שמן קוקוס. כאשר משתמשים בו באופן מועט ודק, הוא משמש כמרכך עור (Emollient). אולם, כאשר הוא נמרח בעובי ובתדירות גבוהה, השמן יוצר שכבה המונעת אידוי מים ומשמש כלחותן חוסם (Occlusive).

כיצד משפיעים קרמי לחות על עור עם TSW?

חשוב לציין כי קרמים לחותיים משפיעים באופן שונה על סוגי עור שונים. במקרה של עור הנמצא במצב של TSW, תאי העור, ומנגנון ייצור תאי העור השתנה בהשפעת שימוש ממושך במשחות סטרואידים, מה שהופך את העור לדק יותר, פגוע, רגיש יותר ועם פחות מסוגלות להתחדש במהירות כמו עור בריא.

כאשר משתמשים בלחותנים (Humectants) על עור TSW, מים נמשכים מהשכבות העמוקות של העור אל השכבות החיצוניות. שימוש ממושך יכול לגרום להתייבשות השכבות העמוקות ולהתקשותן, מה שמוביל להתפתחות עור מוקשה (Hardened Skin) שנקרא גם "עור פיל". תופעה זו נצפית בעיקר באזורים שבהם יש מפרקים: אצבעות, פרקי ידיים, קרסוליים, צוואר, מרפקים וברכיים. עור מוקשה יכול להיווצר בכל אזור בגוף, אך האזורים סביב המפרקים הם המובהקים ביותר לזיהוי תסמינים מוקדמים של התופעה.

האם חובה ליישם Moisturiser Withdrawal (גמילה מקרמי לחות)?

כאמור, התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים:

• סוגי התסמינים: אם אתם סובלים מ"עור קשה" באזורים מסוימים, ייתכן שהפסקת השימוש בקרמים לחותיים תסייע בריכוך העור ובהאצת תהליך ההחלמה.
• תחושת נוחות: אנשים רבים מתקשים להפחית את השימוש בקרמים בשל תחושת היובש הקיצונית והגרד המלווה את הפסקת השימוש. חשוב להקשיב לגוף ולהחליט מה מתאים לכם באופן אישי, ולעשות זאת בהדרגה.
• שיפור סימפטומים: עבור חלק מהאנשים, MW מקטין את תדירות הדלקות ומפחית את רגישות העור.

בגלל שהעור ב TSW הוא כלכך דק, פגיע, וחדיר, הוא אינו מתפקד כמו עור רגיל. בכל הקרמים והמשחות ישנם חומרים רבים, טבעיים או לא טבעיים, שחודרים לתוך העור ויכולים לגרום להדלקות העור- לתגובה דלקתית, להחמרת האקזמה, הגרד ולגרימת התפרצות בעור. עור TSW שנמרח בקרמים ומשחות יהיה לרוב אדום יותר, בגוון יותר בוהק.

באופן כללי, ההחלטה האם להפסיק את השימוש בלחות היא אינדיבידואלית, ויש לשקול את היתרונות והחסרונות בהתייעצות עם מומחה שמכיר את מצבכם האישי.

השפעת מרקם הלחותנים על העור במצב TSW

מרקם הלחותן (Humectant) משחק תפקיד חשוב בדרך שבה הקרם נספג בעור. קרמים או תכשירים בעלי מרקם סמיך נספגים רק בשכבות החיצוניות של העור, ומים ימשכו מהשכבות העמוקות יותר כדי לספק לחות לשכבה החיצונית. לעומת זאת, תכשירים קלים יותר כמו ג'לים וסרומים יכולים להיספג טוב יותר בשכבות העמוקות של העור, מה שמפחית את הסיכון להתייבשות השכבות הפנימיות וליצירת עור מוקשה (hardened skin).

השפעת אוקלוסיבים (Occlusives) על עור TSW

אוקלוסיבים, שמונעים את אידוי המים מהעור, גם חוסמים את חדירת האוויר לעור, מה שיכול להאט את קצב ההחלמה. אחד האוקלוסיבים הנפוצים ביותר הוא פרפין נוזלי או וזלין (פטרולאטום/פראפין נוזלי). מאחר שווזלין הוא תוצר לוואי של גז/נפט, הוא נחשב למגרים משמעותיים עבור עור רגיש כמו עור במצב של TSW. רבים הסובלים מ-TSW מדווחים כי בשימוש בפרפין/וזלין העור הופך לאדום יותר, וזה מוביל להגברת הדלקתיות והתקשות העור.

כאשר עור ה-TSW חשוף באופן קבוע למרכיבים אלה, הוא מפתח אדמומיות תמידית ודלקת כרונית. העור מתקשה ומתעבה כדי להגן על עצמו – זהו מנגנון הגנה טבעי של העור, במהלכו הוא מייצר שכבות קשיחות שמונעות חדירת חומרים נוספים. מסיבה זו, אוקלוסיבים הם הסוג המזיק ביותר לעור במצב TSW, שכן הם מעודדים יצירת עור מוקשה ומאריכים את משך ההתלקחויות (flares).

השפעת המרככים (Emollients) על עור TSW

מרככים (Emollients) הם הפחות מזיקים מבין סוגי הקרמים הלחותיים לעור במצב TSW. הם לרוב עשויים משמנים טבעיים המכילים סטרולים צמחיים (רכיבים דמויי כולסטרול המצויים בצמחים). סטרולים אלה אינם מהווים בעיה במקרים קלים יותר של TSW, ואף יכולים לסייע, אך במקרים חמורים הם עלולים לגרום לגירוי ולהתלקחויות. כאשר משתמשים במרככים בתדירות גבוהה או בכמות רבה, הם יכולים לפעול גם כאוקלוסיבים ולחסום את העור.

השפעת רכיבים זרים על עור TSW

כל סוגי הקרמים הלחותיים, ללא קשר לסיווגם, מכילים רכיבים זרים לעור. העור במצב TSW, שהופך לרגיש במיוחד, מזהה את החומרים הזרים הללו. לכן, לאחר מריחת קרם לחות או קרם כלשהו, העור לרוב הופך לאדום או ורדרד. כשהחומרים הללו חודרים לשכבות העור, העור מגיב בכך שהוא מגן על עצמו ומייצר שכבות של קילופים (flakes) מתחת לפני השטח כדי לחסום את חדירת החומרים הללו לעומק העור.