זיהום עור חיידקי- אימפטיגו, סטפילוקוקוס אוריוס
הבהרה: כותב המאמר אינו רופא, אין לקחת מעמוד זה עצות רפואיות, במקרה של זיהום עורי יש להתייעץ עם רופא
זיהום עור בקטריאלי מאוד נפוץ ושכיח אצל ילדים ומבוגרים המתמודדים עם אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, ובמיוחד ב TSW (תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים).
הזיהום נקרא גם אימפטיגו, או סטפילוקוקוס אוריוס (סטפילוקוקוס זהוב) והוא בא לידי ביטוי על העור בתור פצע או חתך בעור, עם הפרשה בצבע צהוב, או יכול לבוא לידי ביטוי גם בתור שלפוחיות עם מוגלה בצבע שקוף או לבן.
החיידקים הם זעירים ביותר ומתרבים בקצב מהיר, והם הורסים את הרקמה של העור, דבר שיוצר פצעים כרוניים שלגוף קשה לרפא ולסגור, נוצרת מוגלה והפרשות, שעולות על פני העור כנוזל סמיך שמתקרש ונהפך לצבע צהוב, או במקרה של שלפוחיות בצבע שקוף או לבן.
הסכנה באימפטיגו היא התפשטות הזיהום לאזורים נרחבים בעור לכן יש צורך לטפל בזיהום על מנת להשיג שליטה עליו, ולמנוע מצב של איבוד שליטה על הזיהום והתפשטות.
אימפטיגו- מאיפה מגיעים החיידקים?
החיידקים יכולים להגיע מהסביבה החיצונית, כאשר העור בא במגע עם חפצים שעליהם נמצאים החיידקים, הם יכולים לעבור מאדם לאדם במגע עם העור. החיידקים נמצאים על פני העור של רוב האנשים, אבל ברמה נמוכה שהעור יכול להתמודד איתה, ובמקרה כזה לא יראה על העור זיהום, וזה מצב נורמאלי לחלוטין שלא מצריך טיפול.
מתי המצב הופך לבעייתי? כאשר אנחנו רואים את הזיהום על העור בצורת פצעים, הפרשות או שלפוחיות, בשלב זה ייתכן וידרש התערבות וטיפול, בדרך כלל רופאים ירשמו טיפול במשחות אנטי-בקטריאליות אם שטח הזיהום הוא מקומי ו"קטן", ובמקרים קשים יותר שהזיהום מאוד מפושט יכול להינתן טיפול באנטיביוטיקה בכדורים.
אימפטיגו ואקזמה
הזיהום הבקטריאלי נפוץ מאוד אצל ילדים ומבוגרים שסובלים מאקזמה, אטופיק דרמטיטיס ובמיוחד ב TSW מכיוון שהעור פגוע ומודלק, לכן החיידקים של הסטפילוקוקוס מצליחים להתרבות ולהשתלט באותם מקומות עם אקזמה כי מערכת החיסון והעור יוצאים מאיזון באותם המקומות. בכל התפרצות של אקזמה על העור יש סכנה בהתפרצות של זיהום בקטריאלי יחד עם האקזמה, ובמיוחד במקומות שבהם העור פגוע ודק, כמו כפלי הידיים והרגליים, צוואר, פנים, עפעפיים ועוד.
בעיה נוספת של האקזמה היא הגרד, על ידי הציפורניים, הגירודים "מחדירים" את החיידקים עמוק יותר אל תוך העור, וגם מועברים ממקום למקום בגוף, וכך הזיהום יכול להתפשט במהירות.
סטפילוקוקוס ו TSW (Topical steroid withdrawl)
בגלל שהעור ב TSW (תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים) הוא כלכך מודלק, דק ופגוע, באיזורים נרחבים בגוף ולאורך שנים, זיהום בקטריאלי (אימפטיגו) הוא מאוד שכיח ולהערכתי, הרוב המוחלט של מתמודדי ה TSW יחוו זיהום בקטריאלי ממושך, שחוזר שוב ושוב או נשאר לאורך תקופות זמן ארוכות , ולכן נדרשת הבנה כיצד להתמודד עם הזיהומים.
לשם כך קודם צריך לדעת לזהות את הזיהום ולדעת להפריד בין הפרשת נוזלים "רגילה" (OOZE) לבין הפרשת נוזלים מזוהמת. כדאי לדעת, שאם השתמשת בסטרואידים בדרגה 1, 2 או 3, אתם תחוו הפרשות נוזלים (OOZE) רבות במהלך תהליך הגמילה, במידה והשתמשתם במשחות סטרואידים חלשות יותר, בדרגות 4, 5, 6 או 7, כנראה שלא תחוו הפרשות נוזלים ולכן הסיכוי שלכם לחטוף זיהומים בקטריאלים הוא נמוך בהרבה.
תוכלו להבדיל בין OOZE מזוהם ל OOZE "רגיל" על ידי הצבע והריח שלו:
הפרשה "רגילה" (לא מזוהמת): תהיה בצבע שקוף, או מעט צהבהב, וכשהיא מתייבשת היא מתקרשת לצורה של גלדים שנראים כמו שכבת עור דקה.
הפרשה מזוהמת תהיה במרקם סמיך יותר, צמיגי, וכשההפרשה מתייבשת היא נהפכת לצורה של מין גבישים צהובים, והריח שלה יהיה ריח חזק יותר של ריקבון.
לא מזוהם- הפרשות מתקרשות לגלדים דמויי עור- לא בצבע צהוב
לא מזוהם- הפרשות בצבע שקוף
מזוהם- אימפטיגו, שלפוחיות עם מוגלה בצבע לבן
מזוהם- OOZE צהוב וסמיך על כפל הידיים, מסביב לפצע התקרש לגבישים כתומים. התפרצות אקזמה על כל היד (שרוול אדום)
מזוהם- OOZE צהוב שהתקרש על הפצע על פרק כף היד
מזוהם- הפרשות בצבע צהוב שהתקרשו על הלחי
כיצב מונעים ומטפלים בזיהום בקטריאלי בעור של TSW?
מניעה-
- הדבר הכי חשוב לעשות כדי למנוע זיהומים הוא- להמנע מהתפרצויות על ידי הימנעות מגורמי ההתפרצות של תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים (TSW).
כאשר העור נמצא בהתפרצות, כלומר שהוא כולו מודלק והאקזמה חמה אדומה וכועסת, העור לא יכול לתפקד, והחיידקים שנמצאים עם העור מתחילים להתרבות ולהתפשט, וכך הזיהום מתגבר ויכול לצאת משליטה, ככל שהעור יהיה מודלק יותר, הזיהום יהיה חריף יותר, וככל שהעור יהיה רגוע יותר, זה יתר לעור יותר סיכוי להשתלט על הזיהום.
2. לנסות ולהמנע עד כמה שניתן מלחטט בפצעים, לגרד אותם, לתלוש את הגלדים, לשפשף את העור וכדומה- כל מדע כזה יכול להחדיר את החיידקים עמוק יותר אל תוך העור, ועל ידי מגע וגירוד במקומות שונים בגוף לעבור ממקום למקום ולהפוך למפושט.
3. שמירה על היגיינה, מומלץ להתקלח פעם ביום, מקלחת קצרה במים פושרים, ולנגב בעדינות את הפצעים, אם הפצע מתלכלך במהלך היום מומלץ לשטוף אותו בעדינות עם צמר גפן סטרילי ומעט מים תמיסת מלח עדינה ומדוללת(SALINE- מים סטריליים עם 10% מלח). רבים בקהילת ה TSW מנסים את פרוטוקול ה NMT שאומר שיש להמנע עד כמה שניתן ממקלחות- בחלק מהמקרים זוהי טעות קשה מכיוון שללא מקלחת וללא שטיפת העור החיידקים מצטברים על העור ונוצרים זיהומים קשים.
4. יש להמנע מלמרוח או לשים על העור הפצוע קרמים או שמנים למיניהם, מלבד משחה ייעודית לזיהומים לא כדאי למרוח שום דבר על הפצע, זה רק יכול להחמיר את המצב.
5. הבקטריות אוהבות חום ולחות, ולכן על מנת לא לאפשר להם תנאי מחייה טובים כדאי לשמור על העור יבש ובטמפרטורה קרירה, עדיף שהפצעים יהיו חשופים לאוויר צח ולא סגורים בתוך בד או בחבישה.
הבקטריות יכולות לחיות על חפצים ובדים, יש לכבס את הבגדים ואת המצעים בתדירות גבוהה, מומלץ על כביסה ב-60 מעלות.
טיפול בזיהום-
אם יש לכם TSW, הזיהום הוא כאמור מאוד נפוץ ויכול ללוות אתכם במשך תקופה ממושכת, ולחזור פעמים רבות במהלך תהליך הגמילה. במקרים שהעור מזוהם יש לפנות לרופא מוסמך שיציע טיפול, בדרך כלל הטיפול המקובל הוא או במשחה אנטיבקטריאלית (במידה והזיהום נקודתי ולא מפושט) או בכדורים (אנטיביוטיקה).במידה ואת ב TSW וקיבלתם משחה אנטיבקטריאלית- וודאו שהמשחה לא מכילה סטרואידים, ישנן משחות אנטיבקטריאליות שמכילות גם סטרואידים בנוסף לחומר האנטיבקטריאלי.
אם האיזור של הזיהום מפושט, משחה יכולה להיות בעייתית כי אם היא נמרחת על איזורים נרחבים לאורך זמן היא יכולה לגרות את העור ולהוות גורם התפרצות. לכן משחה יכולה להיות טובה למקרים נקודתיים ולא מפושטים מדי.
לאומת זאת אנטיביוטיקה טובה למקרים של זיהום נרחב ומפושט, ובניגוד לדעה הרווחת בקהילת ה TSW, אנטיביוטיקה אינה גורמת להתפרצות העור. אם כבר היא יכולה לעזור לעור על ידי כך שהיא תוריד את רמת הזיהום ותאפשר לעור לסגור את הפצעים ולהירפא.
חשוב לדעת- בגלל ש TSW הוא מצב כלכך מורכב והעור מודלק לאורך תקופות ארוכות- תצטרכו לזהות את גורמי ההתפרצות שלכם על מנת להגיע לרגיעה מסוימת של העור כדי לתת לגוף שלכם סיכוי להשתלט על הזיהומים. גם אם תקחו המון אנטיביוטיקה או משחות- הזיהום יחזור שוב ושוב אם העור שלכם יהיה בהתפרצות כל הזמן, לכן הדרך היחידה להפטר מהזיהומים היא להמנע מגורמי ההתפרצות ולהגיע להטבה. בנוסף- זיהום הוא גורם התפרצות בגלל שהגוף עסוק בלהלחם בזיהום וזה לוקח לו מאנרגיית הריפוי.
אם הזיהום שלכם מצליח להתגבש ולהתקרש לכדי גלד, זה סימן טוב, נסו לא לתלוש את הגלד ולא לגעת בו. אם הזיהום מתגבש לכדי גושים וגבישים, והנוזל ממשיך לנזול ממנו כל הזמן, זה סימן לא טוב וכנראה תזדקקו לטיפול תרופתי (משחה או כדורים)
יש לשמור על מצב הזיהומים שיהיה בשליטה ולקבל טיפול במידת הצורך, ולהמנע ממצב שהזיהומים יוצאים משליטה ומתפשטים לאיזורים נרחבים בגוף.
בתמונה- זיהום בקטריאלי, אפשר לראות שההפרשות לא מתגבשות לכדי גלדים, וכנראה נדרש טיפול ועזרה
בתמונה הזו ההפרשות כן מתגבשות לכדי גלדים- סימן טוב שאולי הגוף יכול להלחם בזיהום